יורם אהרוני | אתלטיקה | 18/08/2023

אלופי עולם, אלופים אולימפיים ושיאני עולם והישגיהם באליפות אירופה לנוער באתלטיקה חלק ב' – ריצות נשים למרחקים קצרים ובינוניים

 

(בתמונות: הגמר האולימפי בריצת 800 מ' לנשים במשחקים האולימפיים טוקיו 1964. המנצחת, אן פקר מבריטניה, מספר 55. התמונות הן מההקפה הראשונה, הכניסה ליישורת האחרונה ולקראת סיום הריצה). 

באליפויות שהתקיימו   בשנים 1987-1964, "נערות" היו אלו שלא מלאו להן 19 בשנה בה התקיימה האליפות ורק החל מהאליפות שהתקיימה ב-1989 אוחדה הגדרת הגיל עם זו של הנערים, כלומר רשאיות להתחרות באליפות אלה שלא מלאו להן 20 בשנה בה התקיימה האליפות. כמו כן צריך לקחת בחשבון כי מספר המדינות שהשתתפו באליפויות הראשונות היה קטן. כך למשל באליפות שנערכה ב-1968 במזרח גרמניה השתתפו רק 12 מדינות: אלבניה, אוסטריה, בלגיה, בולגריה, מזרח גרמניה, יוון, הולנד, פולין, רומניה, ברה"מ, טורקיה ויוגוסלביה ולפיכך לא השתתפו בין היתר בריטניה, מערב גרמניה, צרפת ואיטליה. מספר הנשים מאירופה שהצטיינו כבוגרות גדול ממספר הגברים.  
מספר האלופות שהורשעו בעבירות סימום הוא גדול וסביר להניח שגם חלק מאלה שהצטיינו כבוגרות ולא נתפסו, עשו גם הן שימוש בחומרים שאסורים לשימוש בספורט.

ריצת 100 ו-200 מטרים

האלופות האולימפיות מאירופה בריצת 100 מ' מאז 1964 היו רנטה שטכר ממזרח גרמניה ב-1972, אנגרט ריכטר ממערב גרמניה ב-1976, לודמילה קונדרטייבה מברה"מ ב-1980 ויוליה נסטרנקו מבלרוס ב-2004. אלופות העולם מאירופה ב-100 מ' היו: מרליס גר ממזרח גרמניה ב-1983, זילקה גלדיש ממזרח גרמניה ב-1987, קתרין קראבה מגרמניה ב-1991 וז'אנה פינטוסביץ'-בלוק מאוקראינה ב-2001.  רצות מאירופה שהחזיקו בשיא העולם ב-100 מ' מאז 1964 היו: אווה קלובוקובסקה ואירנה קירשנשטיין (שבינסקה) מפולין ב-1965 – 11.1 ש', לודמילה סאמוטיסובה מברה"מ (11.1 ב-1968), שטכר  ב-1970 (שם משפחתה היה אז מייסנר) – 11.0 ש', אלן סטרופאל ממזרח גרמניה (11.0 ב-1972), אווה גלשקובה מצ'כוסלובקיה (11.0 ב-1972) ושטכר (10.9 ו-10.8 ב-1973). מאז מוכרים שיאים בריצות קצרות, רק אם הם נמדדו אוטומטית, השיאניות  מאירופה ב-100 מ' היו: שטכר (11.07 ב-1972), אינגה הלטן ממערב גרמניה (11.04 ב-1976), ריכטר (11.01 בחצי הגמר במשחקי מונטריאול 1976) מייסנר-שטכר (10.88 ב-1977) ומרליס גר (10.88 ב-1982 ו-10.81 ב-1983.
האלופות האולימפיות בריצת 200 מ' מאירופה מאז 1964 היו: שבינסקה ב-1968, שטכר ב-1972, ברבל אקרט-ווקל ממזרח גרמניה ב-1976 ו-1980 ומארי ז'וזה פרק מצרפת ב-1996. אלופות העולם מאירופה ב-200 מ': מריטה קוך ממזרח גרמניה ב-1983, גלדיש ב-1987, קראבה ב-1991,  פינטוסביץ' ב-1997, אנסטסיה קפצ'ינסקייה מרוסיה ב-2003, דפנה סחיפרס מהולנד ב-2015 ו-2017 ודינה אשר-סמית מבריטניה ב-2019.
הרצות מאירופה שהחזיקו בשיאי העולם ב-200 מ' מאז 1964 במדידה ידנית היו: קירשנשטיין (שבינסקה) – 22.7 ב-1965 ו-22.5 ב-1968 ושטכר – 22.1 ב-1973. במדידה אוטומטית: שבינסקה – 22.21 ב-1974, קוך - 22.06 ב-1979 ו-21.71 ב-1984 והייקה דרקסלר ממזרח גרמניה שהשוותה פעמיים את ה-21.71 של קוך, שתיהן ב-1986.

אירנה קירשנשטיין-שבינסקה (2018-1946) הייתה אלופת אירופה לנוער ב-1964 בתחרות שנערכה בבירת פולין, ורשה. בתחרות זו היא ניצחה גם בקפיצה לרוחק עם הישג של 6.19 מ'. כמו כן היא רצה ברביעייה של פולין שניצחה ב-4X100 מ' עם הישג של 46.6 שניות. היא השתתפה 5 פעמים במשחקים האולימפיים (1980-1964) וזכתה בהם ב-3 מדליות זהב, 2 מכסף ו-2 מארד. היא היחידה (אישה או גבר) שהחזיקה בשיאי עולם ב-100, 200 ו-400 מ'. שיאים אישיים: 100 מ' – 11.13 (1974), 200 מ' – 22.21 (1974), 400 מ' – 49.29 (בגמר האולימפי במונטריאול 1976), 400 מ' משוכות – 56.62  ב-1977 (לפני שנשים התחרו במקצוע זה באליפויות), קפיצה לרוחק – 6.62 (1971).

אווה קלובוקובסקה (נולדה ב-1946) ניצחה בריצת 100 מ' באליפות אירופה לנוער ב-1964 עם הישג של 11.6 ש'. לא שותפה ברביעייה של פולין שניצחה ב-4X100 מ' באליפות אירופה לנוער. לעומת זאת היא הייתה שותפה לניצחונה של פולין ב-4X100 מ' במשחקי טוקיו 1964, רביעייה שכללה כמובן גם את קירשנשטיין וקבעה שיא עולם – 43.6 (43.69) והקדימה את ארה"ב (43.9, 43.92) שגם היא קבעה זמן טוב מהשיא הקודם וזאת למרות שבהרכב ארה"ב נכללו 3 מ-4 הראשונות במרוץ האישי ל-100 מ', מרוץ בו סיימה קלובוקובסקה במקום השלישי (11.6). בשנת 1967 נקבע ב"מבחן מין" כי קלובוקובסקה אינה אישה וזאת למרות שב-1966 היא עברה בהצלחה מבחן מין באליפות אירופה בו נדרשו כל המשתתפות להתפשט בפני הבודקים ובמידת הצורך נערכה להן גם בדיקה גיניקולוגית.  אם הייתה נבדקת קלובוקובסקה במשחקי מקסיקו סיטי 1968 היא ככל הנראה הייתה עוברת את מבחן המין בהצלחה בשל שינוי הגדרת הפרמטרים במבחן אבל היא ככל הנראה עברה את מבחן המין האולטימטיבי באותה שנה – היא הרתה וילדה בן.   שיאיה נמחקו מן הרשימות אך הוועד האולימפי לא שלל מפולין את מדליית הזהב מטוקיו 1964 בריצת 4X100 מ' וגם לא שלל מקלובקובסקה את מדליית הארד ב-100מ'.

רנטה מייסנר-שטכר (נולדה ב-1950) סיימה שנייה באליפות אירופה לנוער ב-1968 ב-100 מ' (11.6) וב-200 מ' (23.9). צורפה ברגע האחרון למשלחת מזרח גרמניה לאליפות אירופה לבוגרות ב-1969 שם סיימה שנייה ב-200 מ' (23.3) והייתה שותפה לניצחון ב-4X100 מ'. באליפות אירופה 1971  רשמה דאבל (11.4, 22.7) עליו היא חזרה במשחקי מינכן  1972 (11.07, 22.40, שני הזמנים שיאי עולם במדידה אוטומטית). במשחקי מונטריאול 1976 היא זכתה במדליית הכסף ב-100 מ' ובארד ב-200 מ'.

ברבל אקרט-ווקל (נולדה ב-1955) – ניצחה באליפות אירופה לנוער בריצת 200 מ' ב-1973 (22.85) וגם ב-100 מ' משוכות (13.14 ש' עם רוח 2.6 מ'/ש') והייתה שותפה לניצחון מזרח גרמניה ב-4X100 מ'. שיאיה האישיים כבוגרת: 10.95 (1982),   21.85 (1984) ו-49.56 (1982). בויקיפדיה מופיע כי חברתה לנבחרת מזרח גרמניה, מריטה קוך, התלוננה שברבל-ווקל קיבלה מנות גדולות יותר של סטרואידים אנאבוליים מאשר היא קיבלה...

מרליס אולסנר-גר (נולדה ב-1958) סיימה במקום השני באליפות אירופה לנוער 1975 (11.43), בגיל 17, והייתה שותפה לניצחון מזרח גרמניה ב-4X100 מ' (44.05). באליפות 1977 היא לא הייתה יכולה כמובן להשתתף כי גיל הנערות הוגבל ל-18 באותה תקופה. התקדמות בגיל הנוער: גיל 17 – 11.57, גיל 18 – 11.17 ו-10.88 בגיל 19 (שיא עולם לנערות עד גיל 20 עד היום). שיאיה האישיים: 10.81 (1983), 21.74 (1984).

זילקה גלדיש-מולר (נולדה ב-1964) נכללה בנבחרת מזרח גרמניה לאליפות אירופה לנוער ב-1981 רק במירוץ השליחים 4X100 מ' (בגיל 17) מאחר שהיו שתי אצניות טובות ממנה במזרח גרמניה. התקדמות כנערה: 1978 (גיל 14) – 12.6; 1979 – 12.39, 25.51; 1980 – 11.8, 24.6; 1981 – 11.63, 23.69; 1982 – 11.54, 23.30 ו-1983 (גיל 19) – 11.03, 22.72. שיאים אישיים כבוגרת: 10.86 (1987), 21.74 (1974). הקריירה שלה הסתיימה כאשר במחנה אימונים בדרום אפריקה התברר כי דגימות השתן שניתנו במבדק מחוץ לתחרות, שלה ושל שתי חברותיה לנבחרת גרמניה, גריט ברוייר וקתרין קראבה, היו שלושתן זהות. שלושתן הושעו אך לאחר מכן זוכו מאחר שהתברר שהמבדק נערך בחוסר סמכות אך מכל השלוש רק ברוייר חזרה להתחרות.

מארי ז'וז'ה פרק (נולדה ב-1968). לא השתתפה באליפות אירופה לנוער ובאליפות העולם לנוער. התקדמות כנערה ב-200 מ': 1984 (גיל 16) – 25.0; 1985 – 24.14; 1986 – 24.33; 1987 (גיל 19) – 24.52. המשך התקדמות ב-200 מ' וב-400 מ': 1988 – 22.72, 51.35; 1989 – 22.36, 51.05, 1990 – 22.92, 50.84; 1991 (גיל 23)– 22.26, 49.13. שיאים אישיים כבוגרת: 10.96 (1991), 21.99 (1993), 48.25 (1996), 400 מ' משוכות – 53.21 (1995). זכתה בתואר האולימפי ב-400 מ' בברצלונה 1992 ובאטלנטה 1996 זכתה בזהב ב-200 מ' וב-400 מ'.

קתרין קראבה (נולדה ב-1969) השתתפה באליפות העולם הראשונה לנוער ב-1986 (בגיל 17) וסיימה רביעית ב-100 מ' ושלישית ב-200 מ'. באליפות אירופה לנוער ב-1987 היא השתתפה רק במרוץ השליחים (שתי רצות אחרות ממזרח גרמניה ייצגו את המדינה ב-100 ו-200 מ') ובאליפות העולם לנוער ב-1988 (מאליפות זו היו יכולות להשתתף גם אלה שנולדו 19 שנים לפני האליפות) היא ניצחה ב-200 מ' וסיימה שנייה ב-100 מ'. התקדמות כנערה: 1983 (גיל 14) – 12.69; 1984 -12.2, 24.88; 1985 – 11.7, 24.63; 1988 (גיל 19) – 10.89, 22.51.  שיאים אישיים: 10.89 (1988), 21.95 (1990). הורשעה ב-1992 בעבירת על חוקי הסימום ובכך תמה קריירת האתלטיקה שלה.

ז'אנה טרנופולסקייה-פינטוסביץ'-בלוק (נולדה ב-1972) – עשתה דאבל באליפות אירופה לנוער ב-1991: 11.35, 23.56. באותה אליפות היא רצה בנבחרת של ברה"מ בשני מרוצי השליחים: 4X100 מ' (מקום רביעי, 45.37) ו-4X400 מ' (מקום שני, 3:37.30). התקדמות בגיל הנוער: גיל 15 – 11.8; גיל 16 – 11.75, 23.75; גיל 17 – 11.64, 24.03; גיל 18 – 11.99; גיל 19 (1991) – 11.29, 23.56. שיאים אישיים כבוגרת: 10.82 (2001), 22.17 (1997). הורשעה בעבירות סימום בשנת 2011 בשל עדויות על שימוש שלה בחומרים אסורים בפרשת BALCO וכל הישגיה החל מנובמבר 2002 נמחקו מהרשימות כולל הישגיה מאליפות העולם 2003 בה סיימה שלישית ב-100 מ' ובמקום החמישי ב-200 מ'.

קתרין מרי מבריטניה (נולדה ב-1974). אלופת אירופה לנוער ב-1993 ב-200 מ' וסגנית האלופה ב-100 מ'. זכתה במדליית ארד אולימפית ב-400 מ' בסידני 2000. השתתפה גם באליפות אירופה לנוער ב-1989 (מקום חמישי ב-200 מ') וב-1991 (מקום שלישי ב-200 מ'). התקדמות כנערה: 1987 (גיל 13) – 12.32, 24.4; 1988 – 11.85; 1989 – 11.67, 23.72; 1990 – 11.60;  1991 - 23.50; 1992 – 11.52, 23.56;  1993 (גיל 19) – 11.58, 23.20. רצה לראשונה 400 מ' ב-1998 (בגיל 24). שיאים אישיים כבוגרת: 11.34 (1994), 22.76 (2000), 49.59 (2001).

דפנה סחיפרס (נולדה ב-1992). רביעית בקרב-7 באליפות אירופה לנוער 2009 עם הישג של 5507 נק' (14.05, 1.69, 12.01, 24.21/ 5.62, 34.04, 2:23.01). אלופת העולם לנוער בקרב-7 ב-2010 בתוצאה 5967 נק' (13.87, 1.63, 13.03, 23.41/ 6.35, 38.03, 2:18.57). אלופת אירופה לנוער ב-2011 עם 6153 נק' וגם 6172 נק' בתחרות בגציס (13.60, 1.70, 13.89, 22.90/ 6.13, 38.20, 2:15.74). שיאים אישיים בשנתה האחרונה בנוער (2011): 100 מ' – 11.19, 200 מ' – 22.69, 800 מ' – 2:15.74, 100 מ' משוכות – 13.27, קפיצה לגובה – 1.72, קפיצה לרוחק – 6.47, הדיפת כדור ברזל 4 ק"ג – 14.19,   הטלת כידון – 41.80, קרב-7 – 6172 נק'. שיאים אישיים כבוגרת: 100 מ' – 10.82 (2015), 200 מ' – 21.63 (2015), 800 מ' – 2:08.59 (2014), 100 מ' משוכות – 13.13 (2014), קפיצה לגובה – 1.80 (2012), קפיצה לרוחק – 6.78 (2014), הדיפת כדור ברזל – 14.66 (2015), הטלת כידון – 42.82 (2014), קרב-7 – 6545 (2014). במהלך עונת 2015 החליטה להפסיק להתחרות בקרב-7 ולהתרכז בריצות הקצרות.

דינה אשר-סמית (נולדה ב-1995). אלופת אירופה לנוער בריצת 200 מ' ב-2013. התקדמות כנערה: 2000 (גיל 12) – 14.4, 28.28; 2008 – 13.02, 26.45; 2009 – 12.10, 24.83; 2010 – 12.00, 24.50; 2011 – 11.96, 24.16; 2012 – 11.54, 23.49; 2013 – 11.38, 23.14; 2014 – 11.14, 22.61. אלופת העולם לנוער ב-2014 בריצת 100 מ'. בגיל 17 השתתפה באליפות העולם לנוער וסיימה שביעית ב-200 מ' (באותה תקופה עדיין לא הייתה אליפות אירופה עד גיל 18, אליפות שנערכה לראשונה ב-2016). שיאיה האישיים כבוגרת: 10.83 (2019), 21.88 (2019).

ריצת 400 מטר

ריצת 400 מ' לנשים נכללת בתוכנית האולימפית לנשים רק ממשחקי טוקיו 1964 ובאליפות אירופה לנוער החלו הנערות להתמודד בה רק החל מהאליפות השנייה, ב-1966. אלופות אולימפיות ממדינות אירופה: קולט ביסון מצרפת ב-1968, מוניקה צהרט ממזרח גרמניה ב-1972, שבינסקה ב-1976, מריטה קוך ממזרח גרמניה ב-1980, אולגה בריזגינה מברה"מ ב-1988, פרק ב-1992 ו-1996 וכריסטין אוהרוגו מבריטניה ב-2008. אלופות עולם ב-400 מ' – ירמילה קרטוכבילובה מצ'כוסלובקיה ב-1983, בריזגינה ב-1987, פרק ב-1991 ו-1995, ואוהרוגו ב-2007 ו-2013. שיאניות עולם מאירופה החל מ-1964 (שיאים שאושרו במדידה ידנית) – ניקול דוקלו מצרפת 51.7/51.77 וקולט ביסון 51.7/51.79 שסיימו בשני המקומות הראשונים באליפות אירופה 1969 ולשתיהן נקבע הזמן של 51.7 (השיא הקודם היה 51.9), צהרט – 51.0 ב-1972 (השוואת שיא), שבינסקה – 49.9 ב-1974. שיאים שאושרו במדידה אוטומטית: ריטה סלין מפינלנד – 50.14 באליפות אירופה 1974, כריסטינה ברהמר ממזרח גרמניה – 49.77 ב-1975, שבינסקה – 49.75 ו-49.29 ב-1976, מריטה קוך ממזרח גרמניה – שבעה שיאים, החל מ-49.19 ב-1978 ועד השיא הנוכחי שנקבע בתחרות הגביע העולמי ב-1985 – 47.60. בתווך קבעה קרטוכבילובה שיא עולם באליפות העולם הראשונה ב-1983 – 47.99 ש'.

מוניקה צהרט (נולדה ב-1952). אלופת אירופה לנוער ב-1970 (54.00). באליפות אירופה 1971 נכללה בהרכב מזרח גרמניה רק במרוץ השליחות 4X400 מאחר שהועדפו על פניה 3 רצות אחרות ממזרח גרמניה. ניצחה בגמר האולימפי במינכן 1972 בהישג  51.08 ש'. פרשה מפעילות אחרי עונת 1973 בה נטלה חלק במרוץ 4X400 מ' בגביע אירופה.

כריסטינה ברהמר-לאתאן (נולדה ב-1958). אלופת אירופה לנוער ב-1975 (51.27). שיאים אישיים: 11.18 (1979), 22.61 (1979), 49.66 (1980). זכתה בשתי מדליות אולימפיות ב-400 מ' – כסף ב-1976 וארד ב-1980.

מריטה קוך (נולדה ב-1957). סגניתה של ברהמר באליפות אירופה 1975 (51.60). התקדמות כנערה: 1972 (גיל 15) 25.5, 60.3; 1973 – 12.2, 24.5; 1974 – 12.2, 24.2, 55.5; 1975 – 23.92, 51.60; 1976 (גיל 19) – 11.85 (באולם!), 22.70,  50.19. שיאים אישיים: 10.83 (1983), 21.71 (1979), 47.60 (1985). פרשה מפעילות אחרי עונת 1986 בה ניצחה באליפות אירופה בהישג של 48.22 ש'. כילדה שיחקה כדוריד אבל מאחר שנחשבה לנמוכה ואיטית (גובהה כבוגרת – 1.71) הייתה שחקנית מחליפה וקיבלה  רק מעט דקות משחק. החלה להתאמן באתלטיקה בגיל 15 לאחר שכשרונה התגלה ביום ספורט של בית הספר.

ירמילה קרטוכבילובה (נולדה ב-1951). התחילה להתאמן באתלטיקה ב-1967, בגיל 16,  אך ידועות תוצאות שלה רק מ-1971. התקדמות הישגים: 1971 (גיל 20) – 60.2; 1972 – 12.1, 55.0; 1973 – 56.0; 1974 – 24.7, 55.5; 1975 – 57.4 (וגם 2:11.4 ב-800 מ'); 1976 – 11.5, 23.6, 53.1; 1977 – 53.3; 1978 – 11.4, 23.50, 51.09; 1979 – 11.57, 23.19 (אולם), 51.47; 1980 – 11.0, 22.53, 49.46; 1981 – 11.09, 21.97, 48.61; 1982 – 11.10, 23.36, 48.85 (וגם 1:56.59 ב-800 מ'); 1983 – 11.37, 22.40 (בגביע אירופה, שבוע אחרי אליפות העולם, הקדימה את מריטה קוך שגם לה נמדד זמן של 22.40), 47.99, 1:53.28; 1984 – 11.50, 22.71, 49.02, 1:57.68; 1985 – 49.89, 1:55.91; 1987 – 1:57.81 (מקום חמישי באליפות העולם). שיאה העולמי ב-800 מ' "חגג" 40 שנה ב-26 ביולי. שיאנית צ'כיה ב-100, 200, 400 ו-800 מ'. שיאיה הלאומיים משנת 1981 ב-100 מ' (11.09) וב-200 מ' (21.97) הם לא העתיקים ביותר בטבלה שיאי צ'כיה שכן שיאה של הלנה פיבנגרובה בהדיפת כדור ברזל (אלופת העולם 1983) – 22.32 מ', נקבע ב-1977 והיה שיא עולם עד 1980. המזרח גרמנים סיפרו כי כשרונה של מריטה קוך התגלה ביום ספורט ואילו הצ'כים סיפרו כי קרטוכבילובה הייתה ילדה חזקה מאד ועסקה בעבודות חקלאיות וכבר בגיל 12 הייתה יכולה להעמיס עם קלשון חבילות חציר על עגלה.

קתי סמולווד-קוק מבריטניה (נולדה ב-1960). שלישית בריצות ל-100 ול-200 מ' באליפות אירופה לנוער 1977. מדליית ארד באליפות העולם 1983 בריצת 200 מ' ומדליית ארד במשחקי לוס אנג'לס 1984 בריצת 400 מ'. התקדמות כנערה: 1977 (גיל 17) – 11.71, 23.22, 56.0; 1978 – 22.99; 1979 (גיל 19) – 11.27, 22.70, 54.5. שיאים אישיים: 11.10 (1981), 22.10 (1984), 49.43 (1984). 

אולגה בריזגינה (שם לידה: ולדיקינה) (נולדה ב-1963). התקדמות כנערה:1977 (גיל 14) – 63.0; 1978 – 59.8; 1979 – 57.8, 1980 – 55.49; 1981 – 54.23; 1982 (גיל 19) – 51.89. לא השתתפה באליפות אירופה  לנוער 1981, גם לא ב-4X400 . המשך התקדמות כבוגרת: 1983 – 50.48; 1984 – 48.98; 1985 – 48.27 (כיום, חמישית בכל הזמנים). המשיכה להתחרות עד משחקי ברצלונה 1992 שם זכתה במדליית הכסף.. שיאים אישיים: 100 מ' – 11.2 (1986), 200 מ' – 22.44 (1986).

גריט ברוייר (נולדה ב-1972). אלופת העולם לנוער ב-1988 ב-400 מ' (בגיל 16). לא השתתפה באליפות אירופה לנוער ב-1989 ו-1991 ובאליפות העולם  לנוער ב-1990 מאחר שהתרכזה כבר בתחרויות לבוגרות. התפתחות הישגים ב-200 ו-400 מ' כנערה: 1985 (גיל 13) – 56.21; 1986 -  55.7; 1987 – 24.03, 52.59, 1988 – 23.04, 51.14; 1989 – 22.82, 50.48; 1990 – 22.49, 49.50, 1991 – 22.45, 49.42 (שיא עולם לנערות עד היום). חזרה להתחרות ב-1995 לאחר שנעדרה מפעילות בשל השעיה על עבירות סימום והמשיכה להתחרות בריצת 400 מ' עד 2003 אך לא שיפרה את שיאה האישי ב-400 מ'. 

כריסטין אוהורוגו (נולדה ב-1984). שלישית באליפות אירופה לנוער ב-2003. התקדמות כנערה – 2000 (גיל 16) – 59.0; 2001 – 55.29; 2003 (גיל 19) – 54.21; בשנתה הראשונה כבוגרת, 2004, התקדמה ל-50.50. נופתה מנבחרת בריטניה לאליפות אירופה 2006 מאחר שהחמיצה שלושה מבדקי סימום רצופים מחוץ לתחרות, אחד באוקטובר 2005 ושניים ביוני 2006. ריצה עונש הרחקה של שנה מאתלטיקה ומיד בתום תקופת ההרחקה זכתה באליפות העולם בשנת 2007. שיאים אישיים: 11.35 (2008), 22.85 (2009), 49.41 (2013). כנערה הייתה חברת נבחרת אנגליה עד גיל 17 ועד גיל 19 בנטבול.

ריצות 800 ו-1500 מטרים

האלופות האולימפיות מאירופה בריצת 800 מ', החל מ-1964 – אן פקר מבריטניה ב-1964, הילדגארד פאלק ממערב גרמניה ב-1972, טטיאנה קזנקינה מברה"מ ב-1976, נדייז'דה אוליזרנקו מברה"מ ב-1980, דוינה מלינטה מרומניה ב-1984, זיגרון וודארס ממזרח גרמניה ב-1988, אלן ון לנגל מהולנד ב-1992, סווטלנה מסטרקובה מרוסיה ב-1996 וקלי הולמס מבריטניה ב-2004. אלופות העולם מאירופה ב-800 מ': קרטוכבילובה ב-1983, וודארס ב-1987, ליליה נורודטינובה מברה"מ ב-1991, לודמילה פורמנובה מצ'כיה ב-1999   ומרינה ארז'מסובה מבלרוס ב-2015. בשיאי עולם ב-800 מ' החזיקו החל מ-1964 הרצות מאירופה: אן פקר (2:01.1 ב-1964), ורה ניקוליץ' מיוגוסלביה  (2:00.5 ב-1968), הילדגארד פאלק (1:58.5 ב-1971), ולנטינה גרסימובה מברה"מ (1:56.0 ב-1976), טטיאנה קזנקינה (1:54.9 ב-1976), נדייז'דה אוליזרנקו (1:54.9 ו-1:53.43 ב-1980) וקרטוכבילובה (1:53.28 ב-1983). בריצת 800 מ' התחרו הנערות באליפות אירופה החל מ-1966. באליפות של 1964 הן התחרו בריצת 600 מטר.
ריצת 1500 מ' לנשים נכנסה לתוכנית האולימפית במשחקי 1972 ולאליפות אירופה לנוער החל מ-1970.  אלופות אולימפיות מאירופה: לודמילה ברגינה מברה"מ ב-1972, קזנקינה ב-1976 וב-1980, גבריאלה דוריו מאיטליה ב-1984, פולה איוואן מרומניה ב-1988, סווטלנה מסטרקובה מרוסיה ב-1996 וקלי הולמס ב-2004. אלופות עולם מאירופה היו: טטיאנה סמואלנקו מברה"מ ב-1987, קרלה סקרמנטו מפורטוגל ב-1997, מסטרקובה ב-1999, גבריאלה סאבו מרומניה ב-2001, טטיאנה טומשובה מרוסיה ב-2003 וב-2005, אבבה ארגאווי משוודיה ב-2013 וסיפן חסן מהולנד ב-2019. בשיאי העולם החזיקו מאז 1972: ברגינה (4 שיאים ב-1972, שלושה מהם במשחקי מינכן שהטוב בהם 4:01.4, וקזנקינה (3:56.0 ב-1976, 3:55.0 ו-3:52.47 ב-1980).

אן פקר (ברייטוול, נולדה ב-1942). לא הייתה  יכולה כמובן להשתתף באליפות אירופה לנוער מאחר  שהייתה כבר בת 22 כאשר נערכה האליפות הראשונה. עסקה במגוון מקצועות כנערה. בגיל 18 רצה 80 מ' משוכות ב-11.4 וקבעה 5.92 מ' בקפיצה לרוחק. ב-1962 (גיל 20) רצה 200 מ' ב-24.2 ש'. ב-1963 התנסתה לראשונה ב-400 מ' וקבעה הישג של 53.3 והתחרתה גם בקרב-5.  במשחקי טוקיו 1964 היא התחרתה תחילה ב-400 מ': במוקדמות ב-15 באוקטובר היא קבעה 53.1, בחצי הגמר ב-16 באוקטובר היא קבעה 52.7 ובגמר שנערך ב-17 באוקטובר היא סיימה שנייה – 52.2. כבר למחרת הגמר  היא רצה במוקדמות ה-800 מ' (ריצתה השנייה במקצוע!) וקבעה 2:12.6. בחצי הגמר, ב-19 באוקטובר היא קבעה 2:06.0 ובגמר שנערך ב-20 באוקטובר  היא  ניצחה עם שיא עולם – 2:01.1 ד'. ריצה הראשונה במקצוע הייתה בעצם ריצת 880 יארד בתחרות של בריטניה נגד צרפת ב-11 בספטמבר  1964  בה סיימה במקום השני (2:06.1). שיא אישי ב-200 מ' – 23.7 ש' (1964). פרשה מפעילות אחרי משחקי טוקיו 1964 (בגיל 22). 

ורה ניקוליץ' (2021-1948). אלופת אירופה לנוער ב-800 מ' ב-1966 עם הישג של 2:03.4. הרצה במקום השני קבעה 2:08.1. כבר באותה שנה זכתה גם באליפות אירופה לבוגרות (2:02.8). זכתה גם באליפות אירופה 1971 (2:00.00) את השיא האישי שלה (1:59.62) היא קבעה במקצה מוקדם במשחקי מינכן 1972 שם היא סיימה במקום החמישי בגמר (1:59.98). נחשבה למועמדת לניצחון במשחקי מקסיקו סיטי 1968 אך הפסיקה לרוץ לאחר כ-300 מטר בחצי הגמר.
אולגה דבירנה מברה"מ (נולדה ב-1953) –שלישית באליפות אירופה לנוער ב-1500 מ' ב-1970 (בגיל 17) – 4:28.37.  אלופת אירופה לבוגרות 12 שנים מאוחר יותר, ב-1982 – 3:57.80. שיאים אישיים: 1:56.9 (1982), 3:54.23 (1982), 1000 מ' – 2:31.65 (1982), 3000 מ' – 8:36.40 (1982).

נדייז'דה אוליזרנקו (2017-1953). התקדמות כנערה: 1970 (גיל 17) – 2:11.4; 1972 (גיל 19) – 2:08.6; ירדה לראשונה משתי דקות ב-800  מ' ב-1977 (גיל 24) – 1:59.76. שיאים אישיים כבוגרת: 400 מ' – 50.96 (1980), 800 מ' – 1:53.43 (1980, שנייה בכל הזמנים כיום), 1500 מ' – 3:59.48 (1980). התחילה להתאמן בגיל 14. פרשה מפעילות אחרי עונת 1991 (בגיל 38).

גלינה וינגרטן הייתה בשנת 1970 הזוכה במדליית הארד באליפות אירופה לנוער בריצת 800 מ' עם הישג של 2:06.45 ד' כשייצגה את ברה"מ. שנתיים אחר כך השתתפה בתחרות  שליחים 4X880 יארד באולם בה קבעה הרביעייה הסובייטית זמן של 8:41.6 ד' שהיה מעין "הישג שיא יסוד" במקצוע. שתיים מחברותיה לרביעייה היו רצות מפורסמות: טטיאנה קזנקינה וניאולה סאבייטה שזכתה במדליית הכסף האולימפית במינכן 1972 בריצת 800 מ'. גלינה וינגרטן  השתתפה בשנת 1972 בתחרות באיטליה בה השתתפה גם הישראלית אביבה בלס שקבעה באותה עונה שיא ישראלי (2:05.8 ד'). תוצאות התחרות הזו היו עגומות למדי עבור שתיהן: בלס נדחפה, נפלה ולא סיימה את הריצה ואילו ויינגרטן נפסלה עקב דחיפת רצה הולנדית. בתה של גלינה וינגרטן, אירינה וינגרטן הייתה שיאנית ישראל בריצת 3000 מ' מכשולים. היא קבעה בשנת 2005 זמן של 10:41.56 ש'. בריצת 800 מ' קבעה אירינה וינגרטן זמן של 2:11.54 ד'.

דוינה מלינטה (נולדה ב-1956). עסקה כנערה בכדוריד ועברה לאתלטיקה בגיל 20. שיאיה האישיים בשנתה הראשונה באתלטיקה (1976) – 2:13.4, 4:43.4. המשך התקדמות: 1977 – 2:11.8, 4:38.4; 1978 – 2:06.1; 1979 – 2:04.4, 4:18.6; 1980  (גיל 24) – 2:00.5, 4:00.68. שיאים אישיים: 1:55.05 (1982), 3:56.7 (1986), 8:37.11 (1986).  פרשה מפעילות אחרי עונת 1992.

גבריאלה דוריו (נולדה ב-1957). שלישית באליפות אירופה לנוער 1975 בריצת 1500 מ'. התקדמות כנערה: 1974 (גיל 17) – 4:12.1; 1975 – 4:11.3; 1976 (גיל 19) – 4:07.27. שיאים אישיים: 1:57.66 (1980), 1000 מ' – 2:33.18 (1982), 1500 מ' – 3:58.65 (1982).  בשנת 1976, בגיל 19, סיימה שלישית באליפות העולם לבוגרות במרוצי שדה למרחק 4.8 ק"מ.

טטיאנה סמואלנקו (נולדה ב-1961). נוסף על ניצחונה ב-1500 מ' באליפות העולם 1987 ניצחה באותה אליפות גם ב-3000 מ' והגנה על תארה במקצוע זה באליפות העולם 1991. התקדמות כנערה: 1978 (גיל 17) – 5:05.0; 1979 – 4:28.0; 1980 (גיל 19) – 4:25.2.  המשך התקדמות: 1981 – 4:22.4; 1982 – 4:17.6; 1983 – 4:10.85; 1984 (גיל 23) -  4:02.41. שיאים אישיים כבוגרת: 1:58.86 (1985), 3:57.95 (1992), 8:26.53 (1988). לא התחרתה ב-1990 בשל הריון ולידה. הקריירה האתלטית שלה הסתיימה ב-1993 אחרי שנכשלה במבחן סימום. שם משפחה בלידה – חמיוטובה. רוב הקריירה התחרתה בשם המשפחה של בעלה הראשון, סמואלנקו ולקראת סוף הקריירה בשם המשפחה של בעלה השני – דורובסקיח. בעלה השלישי היה אתלט שהתמחה בקרב-10, אלכסנדר אפייצ'ב.

ליליה נורוטדינובה (נולדה ב-1963). אחרי ניצחונה באליפות העולם 1991, סיימה שנייה במשחקי ברצלונה 1992 ונתפסה על עבירת סימום באליפות העולם 1993 ובכך תמה קריירת האתלטיקה שלה. התוצאה הראשונה הידועה שלה ב-800 מ' היא מגיל 25 (1988) – 2:00.10. שיאים אישיים: 51.67 (1991), 1:55.99 (בגמר בברצלונה 1992), 1000 מ' – 2:33.84 (1991).

זיגרון וודארס (נולדה ב-1965). רביעית באליפות אירופה לנוער ב-1981 ב-400 מ' משוכות. חמישית באליפות אירופה לנוער ב-1983 ב-400 מ'. התקדמות ב-800 מ' בגיל הנוער: 1982 (גיל 17) – 2:05.09; 1983 – 2:03.40; 1984 (גיל 19) – 1:59.93. שיאים אישיים: 51.95 (1986), 1:55.26 (1987), 1000 מ' – 2:31.77 (1990), 400 מ' משוכות – 57.56 (1981). כנערה התחרתה בשם נעוריה לודויגס, בהמשך בשם בעלה הראשון, וודארס, ולקראת סוף קריירת האתלטיקה שלה, בשם בעלה השני, גראו. פרשה מפעילות אחרי משחקי ברצלונה 1992.

כריסטין ואכטל ממזרח גרמניה (נולדה ב-1965).  שנייה באליפות אירופה לנוער 1983 בריצת 800 מ'. מדליית כסף בסיאול 1988 ב-800 מ'.  התקדמות כנערה: 1976 (גיל 11) – 2:29.5; 1977 – 2:19.8; 1978 – 2:16.4; 1979 – 2:09.1; 1980 – 2:04.7; 1981 – 2:03.35; 1982 – 2:01.16; 1983 – 1:59.40; 1984 (גיל 19) – 1:58.24; המשך התקדמות: 1985 – 1:56.71. שיאים אישיים: 51.62 (1989), 1:55.32 (1987); 1000 מ' -2:30.67 (1990, היה שיא עולם, כיום חמישית בכל הזמנים). פרשה מפעילות אחרי עונת 1994. מקרה נדיר של 10 שנים ברצף של שיפור שיא אישי מגיל 11 עד גיל 21. החזיקה בשיא העולם באולם 1:56.40 (1988).

אלן ון לנגן (נולדה ב-1966). התחילה להתאמן באתלטיקה ב-1986, בגיל 20. לפני כן שיחקה כדורגל. התקדמות: 1986 (גיל 20) – 2:14.2; 1987 – 2:09.89; 1988 – 2:06.30; 1989 ( גיל 23) – 1:59.82. שיאה אישי- 1:55.54 נקבע בגמר האולימפי בברצלונה 1992. המשיכה להתחרות עד עונת 1997 אך לא הצליחה לשחזר את יכולתה מ-1992 בשל פציעות רבות. מיעטה להתחרות במרחקים אחרים חוץ מ-800 מ' ונראה ששיאיה האישיים במקצועות אחרים לא מייצגים את יכולותיה: 400 מ' -53.66 (1989), 1500 מ' – 4:06.92 (1992). בגמר בברצלונה ההקפה הראשונה הייתה מהירה (55.73, ון לנגן במקום השישי). בכניסה ליישורת האחורית היא עברה למקום החמישי ובקשת האחרונה עברה למקום הרביעי. ביישורת האחרונה רצה בשביל הפנימי ולמזלה, הרצה המובילה, נורוטדינובה, עברה לשביל 2, ופינתה לה את הדרך.

סווטלנה מסטרקובה (נולדה ב-1968). שישית באליפות אירופה לנוער ב-1985, בגיל 17, (2:06.91). התקדמות כנערה: 1982 (גיל 14) – 2:11.7;  1983 - 2:04.3; 1984 – 2:04.59, 4:24; 1985 – 2:02.69; 1986 (גיל 18)– 2:03.34.  לא ידועות תוצאות ב-1987 ו-1988. ירדה לראשונה משתי דקות ב-800 מ' ב-1990 (1:59.83). רק ב-1996 החלה להתחרות ברצינות ב-1500 מ' אחרי שנעדרה מהמסלולים ב-1994 ו-1955 בשל הריון ולידה. שיאים אישיים: 1:55.87 (1999), 1000 מ' – 2:28.98 (1996, שיא עולם נוכחי), 3:57.11 (1998), מייל – 4:12.56 (1996, היה שיא עולם ונשבר ב-2019 על ידי סיפן חסן).

קלי הולמס (נולדה ב-1970). התקדמות כנערה: 1984 (גיל 14) – 2:15.1, 4:35.3; 1985 – 2:13.1, 4:41.4; 1986 – 2:11.0, 4:26.9; 1987 – 2:09.45, 4:26.10; 1988 – לא התחרתה באתלטיקה, התגייסה לצבא. 1989 (גיל 19) – 2:12.1. המשך התקדמות כבוגרת: 1992 (גיל 22) – 2:03.94, 4:27.7; 1993 – 1:58.64, 4:17.3; 1994 – 1:59.43, 4:01.41. המשיכה לשרת בצבא עד 1997 ואז הפכה לאתלטית מקצוענית (בגיל 27). שיאים אישיים: 1:56.21 (1995), 1000 מ' – 3:32.55 (1997), 3:57.90 (בגמר האולימפי באתונה 2004). המבוגרת ביותר שזכתה בתארים האולימפיים ב-800 מ' וב-1500 מ' (בגיל 34).

קרלה סקרמנטו (נולדה ב-1971). רביעית באליפות אירופה לנוער בריצת 800 מ' ב-1989. רביעית באליפות העולם לנוער ב-1990 ב-1500 מ'.  התקדמות כנערה: 1986 (גיל 15) – 2:10.48; 1987 – 2:09.3, 4:35.96; 1988 – 2:04.27, 4:29.41; 1989 – 2:03.89, 4:21.95; 1990 (גיל 19) – 2:04.86, 4:15.06. שיאים אישיים כבוגרת: 1:58.94 (1997), 3:57.71 (1998).

לודמילה פורמנובה (נולדה ב-1974). אלופת אירופה לנוער ב-800 מ' ב-1993. התקדמות כנערה: 1990 (גיל 16) – 2:15.5; 1991 – 2:11.85; 1992 – 2:05.29; 1993 (גיל 19) – 2:03.78. שיאים אישיים: 52.05 (1995), 1:56.56 (1999). המאמנת שלה הייתה ירמילה קרטוכבילובה. ב-1999 ניצחה גם באליפות העולם באולם בהישג 1:56.90.

גבריאלה סאבו (נולדה ב-1975) – אלופת אירופה לנוער ב-3000 מ' ב-1991 וב-1993. אלופת העולם לנוער ב-3000 מ' ב-1994. התקדמות כנערה: 1991 (גיל 16) – 4:17.07, 9:19.28; 1992 – 4:12.57, 8:48.28; 1993 – 4:10.32, 8:50.97; 1994 (גיל 19) – 4:14.43, 8:50.97. שיאים אישיים כבוגרת: 3:56.97 (1998), 8:21.42 (2002), 14:31.48 (1998). אלופה אולימפית ב-5000 מ' בסידני 2000 ואלופת העולם במקצוע זה ב-1997 וב-1999.

טטיאנה טומשובה (נולדה ב-1975). השתתפה באליפות העולם לנוער ב-1994 ב-10,000 מ' אך לא סיימה. לא ידועות תוצאות מגיל הנוער. התקדמות החל מ-1996 (גיל 21) ב-1500 מ' ו-5000 מ': 1996 – 4:17.97, 15:48.13; 1997 – 4:16.39   ; 1998 – 4:13.50; 1999 – 4:08.57, 15:26.67; 2000 – 4:04.8, 14:53.00. שיאים אישיים: 2:02.09 (2012), 3:56.91 (2006), 5000 מ' – 14:39.22 (2001). ב-2008 הורשעה בעבירה על חוקי הסימום. חזרה לפעילות ב-2011 והשתתפה בגמר האולימפי ב-1500 מ' בלונדון 2012, ריצה שנחשבת לאחת "המסוממות" בתולדות האתלטיקה. היא סיימה רביעית אך כיום היא בעלת מדליית הכסף אחרי פסילתן של שתי הראשונות.

מרינה ארז'מסובה (נולדה ב-1987). בתה של הרצה רוויליה אגלטדינובה שנולדה ב-1960 ונהרגה בתאונת דרכים ב-1999 (1:56.1 ב-1982 ו-3:58.40 ב-1985). ארז'מסובה הורשעה בעבירת סימום ב-2019. ארז'מסובה קבעה ב-2010 (בגיל 23) רק 2:13.77 וב-2011 כבר 1:59.30. שיא אישי – 1:57.54  (בחצי גמר אליפות העולם 2015. היא סיימה שנייה במקצה ממנו לא העפילה לגמר סיפן חסן שסיימה חמישית – 1:58.50.

אבבה ארגאווי (נולדה ב-1990). נולדה באתיופיה וב-2009 עברה לשוודיה. החל מיוני 2012 החלה לייצג את שוודיה. סיימה חמישית בריצה המסוממת ל-1500 מ' בלונדון 2012 אך היא כיום בעלת מדליית הארד מאותה סיבה שטטיאנה טומשובה היא בעלת מדליית הכסף. ב-2016 הושעתה זמנית  על עבירת סימום ולמרות שההרשעה בוטלה, השוודים מחקו אותה מרשימת האתלטים שלהם ובכך הסתיימה קריירת האתלטיקה שלה. ב-2009 (גיל 19) קבעה 2:01.98 ב-800 מ'. שיאים אישיים: 1:59.20 (2013), 3:56.54 (2012).

סיפן חסן (נולדה ב-1993). נולדה באתיופיה והגיעה להולנד ב-2008 (בגיל 15). קיבלה אזרחות הולנדית ב-2013. ב-2011 (בגיל 18) רצה חצי מרתון ב-1:17:10. ב-2012 (גיל 19) רצה 1500 מ' ב-4:08.24 ו-3000 מ' ב-9:08.10. כמו כן קבעה ב-2012 בריצת 10 ק"מ על כביש הישג של 34:28 ד' ובדצמבר 2011 היא קבעה על כביש 53:57 ד' ב-15 ק"מ.  שיאים אישיים: 1:56.81 (2017), 3:51.95 (בגמר אליפות העולם 2019, שיא אירופי), מייל  - 4:12.33 (2019, שיא אירופי), 3000 מ' – 8:18.49 (2019, שיא אירופי), 5000 מ' – 14:13.42 (2023, שיא אירופי), 10,000 מ' – 29:06.82 (2021, שיא אירופי), ריצת שעה – 18,930 מטר (2020, שיא עולם), חצי מרתון – 1:05:15 (2018, שיא אירופי), מרתון – 2:18:33 (2023).

 

חלק א' של המאמר: אלופי עולם, אלופים אולימפיים ושיאני עולם והישגיהם באליפות אירופה לנוער באתלטיקה, מקצועות הריצה לגברים - https://tinyurl.com/yc7xu7kt

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.